בגיל 27 קם איתמר גלבוע ועזב רקע של מנהל עסקים וסטרטאפ ונסע לאמסטרדם כדי לחפש שינוי וללמוד אמנות.
כל הפרוייקטים בהם הוא עוסק מגיעים מהחוויה האישית שלו, חוויות זהות, המעבר מישראל להולנד , צבא, מערכת היחסים עם אמא. בכל פעם הוא עושה פרוייקט אחד אליו הוא מתחייב באופן טוטאלי כך שלוקח לו מספר שנים של מחקר מדוקדק לחקור ולסיים כל פרוייקט.
נושא האוכל צף ועלה כבר במעבר להולנד כי כל התזונה השתנתה ואורח החיים התחלף, כך שאיתמר הפך סקרן לראות לגבי השינוי עצמו. בלי ביקורת אישית או בדיקה עצמית הוא החל לתעד את כל מה שאכל במשך שנה שלמה ביומן עם החלטה ברורה שלא לשנות דבר במהלך הדרך כדי שלא לפגוע בתוצאות הניסוי.
משסיים את היומן הניח אותו בצד עד שהיה מסוגל להתמודד עם התוצאות. ואז לקח את כל הנתונים ומילא אותם לתוך אקסלים מסודרים. בחישוב גס יצא שאכל 180 מוצרים שחזרו על עצמם בערך 8000 פעם במשך שנה.
התהליך דומה במידה לשיטות דיאטה שונות, חלקן ניסיתי בעצמי בהצלחה רבה, אתה פשוט לא לוקח ביס מהעוגה רק כי לא בא לך להכניס את זה לאפליקציה בשביל ביס אחד.
אבל איתמר הגיע לנושא ממקום אחר, הוא היה סקרן לראות מה עושה השינוי בהגירה ללייף סטייל האכילה. כמות האלכוהול הבשר והמתוקים שמצא באקסל הכניס אותו לתדהמה. הוא חיפש דרך שבה הוא יוכל לגרום למתבונן לחוות את אותה חוויה. לאמוד את צריכת המזון האישית שלנו ולהעלות מודעות לגבי צריכה. ובמקביל לתת את האפשרות למי שמגיע לצפות בתערוכה את האפשרות לתמוך בעמותות הקשורות לנושא מזון.
כך שבעצם הוא יצר גלגל מזון חדש בו האוכל שהוא אכל הפך לאמנות שבתורה הופכת לכסף חזרה המגיע לתמוך במודעות למזון.
המטרה שלו הייתה למלא חלל אחד עם כל המוצרים אותם אכל במשך שנה שלמה, זה דבר אחד לדעת שאכלנו הרבה , אבל זה דבר שונה לחלוטין לראות את כל מוצרי הסופר שלנו בפורצלן לבן עומדים מולנו בעדות נצחית למה שמזמן סיים להתעכל אצלנו בקיבה.
לצורך מטרה זו הוא יצר פרוטוטייפ שאפשר לו ליצור תבנית סיליקון ותבניות פלסטר לפורצלן. חלק ממוצרי המזון התאימו ליצירת התבנית, את חלקן הוא בנה מפלסטלינה ויצק עליה סיליקון כדי להגיע לתבנית הרצויה.
שתי עמותות לקחו את החסות על התערוכה בסוף 2014, העמותה לחינוך מודעות לנוער בהולנד ו fair food international והפרויקט כולו קיבל חשיפה בינלאומית גדולה. החל משנה הבאה יוצג הפרויקט במוזיאון בהולנד שמתעסק בצריכת מזון.
בישראל תוצג תערוכת ה-food chain תחת האוצרות של קרן בר גיל בסוף 2017
נראה שהפרוייקט food chain קיבל חיים משלו, הוא מעורר עניין, מדבר על נושאים חשובים ועכשוויים מהגירה ועד הרגלי צריכת מזון מתחומי אומדן הכמות שאנו צורכים לנושא המחסור במזון בעולם.
כיום איתמר חובק זוגיות וילדה בהולנד ועובד על פרוייקט חדש ומסקרן שמיועד לתערוכת פיסול למוזיאון חשוב בהולנד הנעשה תוך כדי שיתוף פעולה עם חברת סימנס וסטרטסיס , אבל זה באמת כל מה שהוא יכול להרחיב כרגע, אז נותרתי סקרנית בציפייה.
טיפ האמן של איתמר למי שרוצה ללכת בדרכו הוא פשוט לעשות. לוותר על עולם העסקים ועל עולם הכסף ופשוט לעשות. לוקח הרבה שנים של קושי כלכלי בדרך להיות אמן, אי הוודאות היא מאוד חזקה. זוהי אינה תוכנית ריאליטי ואין הצלחה מיידית אחרי 15 דקות של תהילה. כמו ביצה ותרנגולת, אתה עובד ועובד עד שמוזיאונים מתחילים ומוכנים לעבוד איתך והם מצידם מחכים לראות שאתה אכן בשל ורציני לתהליך עבודה. ולעומת מקצועות אחרים בהם אולי תוכל להיות אוטודידקט ולהסתדר עם הזמן, איתמר טוען שיש משמעות גדולה מאוד לדרך ולכן מתישהו תמיד יהיה צורך באבן הדרך הראשונה שהיא לימודי האמנות מכל סוג שהוא.
האמת שלימודי האמנות הם אכן תובעניים ומתישים ויש לא מעט רגעים בהם אתה אומר אני יכול לקום ולהמשיך מפה לבד, אבל עולם האמנות מחוץ לבית הספר לא הופך נעים יותר או קל יותר כך שיש משמעות גדולה לסבלנות הנפשית לסיים את כל התהליך בלי שום סוג של קיצורי דרך אל התהילה.
לאתר הבית של איתמר גלבוע
לאתר פרוייקט שרשרת המזון
אני גיליתי את איתמר לשמחתי בפיד האינסטגרם שלי כשלקוחה גאה שלו השוויצה ביצירות החדשות שרכשה, אתם מוזמנים להיכנס לאינסטגרם של איתמר גלבוע לתמונות ופרטים נוספים.
This post is also available in:
