שבוע העיצוב והאמנות מיאמי

אני יודעת שבפוסט הקודם ייחלתי לזמן פנוי להסתובב בין התערוכות והמציגים השונים, אבל כמו שאומרים be careful what you wish for , התערוכה הראשונה שלי בסבב התערוכות הייתה ריקה מקהל. יש גם רגעים כאלה כשזוהרים בחו"ל.

עם שבוע עיצוב ואמנות עמוס בכל טוב במיאמי ביץ,  25 תערוכות ברחבי העיר שיגרמו לכל אצן ספורטאי ליפול מרגליו ופקקי תנועה שלא היו מביישים את מרכז מנהטן בשעות העומס לאורך היום כולו. אם אתם אוהבי אמנות ועיצוב זה המקום להיות בו לפחות פעם אחת בחיים, לפרפר מתערוכה לתערוכה, להתרגש מול יצירות אמנות לצחקק מול האנשים המצטלמים בכל מקום ללא הרף, ולדבר אמנות עם כל העולם בכל מקום. ובלילה בלילה לפזז ממסיבה למסעדה. כי כשאתה נמצא במקום הכי נכון בתחום שלך, השמיים הם הגבול.

התערוכה הותיקה והחזקה בעיר היא:  Art Basel , תערוכה שלמעשה הייתה בבאזל עד מאורעות ה-11 בספטמבר ומכיוון שקנייני האמנות הפסיקו לטוס לזמן מה התערוכה נדדה למיאמי ביץ.

נראה שב"ארט באזל" האמנות לא נועדה לשמח את לב המתבונן, חלק מהעבודות היו מטרידות, רובן השתעשעו במערכת יחסים סבוכה עם המתבונן, מאפשרות צילום של סלפי עצמי בזוויות וצבעים שונים ומתחלפים.

חלפו הימים בהם היינו צריכים להפקיד את המצלמות בעמדת שמירת החפצים במוזיאון, כיום התערוכות מתחננות שנצלם ונתייג אותן בשם זה או אחר. או שאולי זה אנחנו המגוחכחים והמגחכים מצלמים תחת כל פסל רענן בתנועת יד מרגשת בתקווה להפוך לדבר הויראלי הבא בעולם אמנות האינסטוש.

האספנים מוזמנים לימי VIP בהם הם זוכים להמר באופן אישי מי מהאמנים יהיה המניה המובטחת לעתיד הרחוק והיצירות ברובן מתחילות בסכומי עתק של 5 ספרות ומעלה בערך דולרי. כך שלמעשה יצירת האמנות לא נועדה להביא שמחה או אושר לעיני המתבונן, היא נסחרת כמנייה בעלת ערך בשוק של הימורים. כך או כך לקח לי 4 שעות לשוטט בתערוכה, יכלתי יותר אם לא היו לי נקיפות מצפון שעלי לחזור לעבודה וזהו ללא ספק המוזיאון הטוב ביותר שביקרתי בו בחיי. וכן אני זוכרת שאמרתי את זה גם על התערוכה הקודמת, הרף שלי רק עולה ועולה.

תערוכת האמנות הנוספת הגדולה בעיר היא Art Miami שמארגניה אחראים גם ל context and Aqua כך שהשאטלים עברו בין שלושת תערוכות אלו לנוחות המבקרים.

אורית פוקס  אמנית תל אביבית מוכשרת ומקסימה שהציגה ב Aqua Miami

Design Miami תערוכת חובה לאוהבי העיצוב, שמנציחה יותר מכל את הניואנסים הדקים של הפוליטיקה המפרידה בין עיצוב ואמנות בהגדרה.

ושלל תערוכות נוספות שקפצו על הוויב הנפלא של השבוע בעיר והתמקמו לאורך החוף, אני זכיתי לבקר את Scope and Untitled שהיו מרתקות כל אחת בדרכה שלה.

Untitled:

Manaf Halbouni’s work

scope:

נראה שהאמנות מזינה את עצמה מחיי היום יום שלנו, כפי ש"נערה עם עגיל פנינה" היה בתקופתו הדרך של העם להנציח את עצמו ופועלו, ניכר עיסוק אובססיסבי במושגים המושאלים מחיי יום יום שלנו מאימוג'ים של קקי מחייך לשטרות דולריים זוהרים וצבעוניים דרך פסי פנטון של צבע לציורי העבר בקריאת תיגר על האצלת הישן והטוב. האם פעם היה באמת טוב כל כך, או שפשוט הייתי צעיר מכדי שיהיה אכפת לי?!