אוצרות הגליל – חופשה בגליל המערבי
החיים ברשתות החברתיות הם עסק נוצץ במיוחד, פחות נאמן למציאות ממה שהיינו רוצים להודות. בחודש האחרון ליוויתי חברה אהובה למרפאת כאב ברמב"ם, בסשן האחרון שלה בדיוק חזרתי ממילאנו, אז בבוקר העליתי תמונה מאושרת מהכנסייה ויצאתי לבית החולים. לבושה בסוודר טורקיז למופת כדי להיות תואמת לקירות המקום כמובן.ומכיוון שהייתי עסוקה ב"לייקוש של האינסטוש" בשעות הרבות שהעברנו שם, הצחקתי את כולם מסביב כמו אחרונת הילדות העולזות והפוחזות. מעבר לעובדה שהטיפול עבר מהר וקל ויותר, לא יכלתי שלא לחשוב שאם החברה שלי הייתה לוקחת את הזמן לבלות בשנים שהיא עבדה קשה כל כך היא מעולם לא הייתה מגיעה למרפאת כאב מלכתחילה.
ספא במלון אחוזת אסיינדה ביער
בזכות הבלוג נוספו לחיי חברות נפלאות שעסוקות בבילויים כל הזמן, באיזה מסעדה הכי טעים לאכול, ואיזה בגד או איפור הכי כיף לרכוש. וכל אחת מהן היא עולם ומלואו באישיות שלה. והשמחה שהבילויים האלה מעניקה היא המתכון הכי חשוב לבריאות בעיני. וכשהחברות המבלות שלי אומרות לי בואי, אני בדרך כלל באה. וכשלירן ברזילי אמרה שלי היא חייבת מסאג' כי בעלה בדיוק נסע לתאילנד וגם לה מגיע לבלות, מי כמוני תבין לליבה. אל המסע הצטרפה רויטל ברוך וברוך שהגיחה לחיי סול מייט חדשה.
אז יצאנו לדרך אל הגליל המערבי כדי להעביר את הלילה במלון הספא והנופש "אחוזת אסיינדה ביער" השייכת לרשת מלונות סי הוטל התרווחנו בבית הקפה של המלון לארוחת ערב קלילה ונעימה.
"אבק שריפה" – חדר בריחה בצפון
בלילה הלכנו לחדר בריחה, אני אוהבת את הקונספט של חדרי בריחה כי הוא מוכיח לי כל פעם מחדש שגם מבוגרים הם יצורים חברותיים שאוהבים לשחק, אבל בכנות רבה אני מעדיפה להעביר את הזמן שלי עם כוס יין טובה. הפעם הופתעתי לטובה, החדר "אבק שריפה" היה בילוי מרענן לערב, כיפי ומשמח, ואתנחתא טובה בין הארוחה הטעמה לבקבוק היין מול האח בלובי אחריו.
החדר מלא חידות כימיות ומתמטיקיאות שאפשר לפתור גם בלי ידע מקדים ואפילו עדיף, ואיזה כיף להיות 3 נשים שפותרות אותן לבד ומרגישות הכי חכמות בעולם.לסיפור המקדים כדאי שתקשיבו היטב, לזמלנו הזיכרון הצילומי שלי לפרטים בלתי חשובים בעליל הציל אותנו כי מסתבר שמדי פעם הוא גם קולט פרטים חשובים שהוסתרו כיד המקרה בתוך העלילה. אולי זה היה המיקום, אולי החברה, וסביר שבעיקר החדר המוצלח, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שנהניתי מהחוויה עצמה ולא רק חיכיתי לבית הקפה שיהיה בסופה.
אסיינדה – אחוזה רחבת ידיים בספרדית
בבוקר התעוררנו לארוחת בוקר נעימה במלון שבנוי כאחוזה ספרדית אותנטית וקסומה הפרושה על פני שבעים דונם של חורש טבעי. גם השם "אסיינדה" למעשה פירושו בספרדית אחוזה רחבת ידיים. גולת הכותרת של האחוזה היא מרכז ספא מרהיב הממוקם בלב היער, ואיזו גולת כותרת זו הייתה.
המסאגיסטית של המלון לקחה אותי אבן והוציאה אותי חמאה, כשהיא אמרה לי תודה ונגמר כמעט פרצתי בבכי, שקלתי להתחנן שלא תלך, לתת את כרטיס האשראי שלי שתצא איתו מהחדר לקבלה ותשוב לשעה שעתיים נוספות. אמנם נסענו לבלות חברות נטולות בעל, אבל אני חייבת לחזור לשם בזוג ומכיוון שנראה באתר שלהם שתמיד יש איזהשהוא מבצע, יש לי כוונה מלאה להישאר עם האצבע על הדופק של העכבר ולמצוא את היום הנכון למטרה. ביולי אוגוסט גילו לנו שיש ערבי אסאדו עם סקסופוניסט בחצר הגדולה. וצמחונית ככל שאהיה אני הכי אוהבת סקסופון ובעל מרוצה עם קיבה מלאה.
הגינה רחבת הידיים הייתה בשיפוצים נמרצים הן על ידי קק"ל שעבדו במרץ להעלים את נזקי החורף והן על ידי הגנן האוהב שעובד במקום כבר 17 שנה.נראה שהמרכיב החשוב ביותר באסיינדה הוא האנשים, כי כשהצוות מרוצה ומרגיש בבית וכמו משפחה כך גם השירות המחייך והאדיב נראה.
במיוחד משכה את עיני אחוזת חדר 100 שנפרשת על פני קומה שלמה.
אטקרציות, יקב ומסעדות בגליל המערבי
בסביבת המלון תוכלו למצוא מגוון רחב של מסלולי טיול ואטרקציות. כמו מסעדת "אדלינה" הנפלאה שבה סעדנו ועליה תוכלו לקרוא בפוסט הקודם שלי. ואת כל המסלול בנינו על פי מיזם אוצרות הגליל שהוא מיזם ללא כוונות רווח שהוקם בשנת 2013 על ידי אשת העסקים הפילנתרופית והיזמית החברתית רעיה שטראוס בן דרור העומדת בראשו.
למעשה כל עסק המתנהל בתחומי הגליל יכול להציע מועמדות כדי להיות חלק מהמיזם. צוות מקצועי של אוצרות הגליל בודק כל אחד ואחד מהעסקים המבקשים להתקבל למיזם. אחרי שנבדקו ונמצאו מתאימים, נשלח צוות של כותבים וצלמים המתעדים את העסק וכל זה במטרה לספק מידע אמין ממקור ראשון. וכל זאת ללא עלות כלשהיא מצד בית העסק המבקש עזרה ותמיכה.
אחרי הספא נסענו ליקב ג'וליה בכפר מעיליא שם פגשנו את ג'ורג, אגרונום במקצועו עם עבר תעסוקתי עשיר במשרד החקלאות ובחברת הזרע. לאחר שגידל את כל ילדיו להיות רופאים או פרופסורים, התפנה להקים בייבי יקב חדש למשפחה על שם אשתו האהובה שהיא אחות ראשית בבית החולים בנהריה.
את הבלנדים של היין הם יוצרים במסיבה שכונתית של טעימות חברים בכפר. ולשתות מהחבית הענקית זו בהחלט חוויה. הביתה חזרתי עם 3 בקבוקים למשפחה.
גורג' מארח מכל הלב, המשפחה מצטרפת הלוך וחזור בשמחה גדולה, ביקב עצמו עם הכרמים הוא מתכנן להקים את מרכז הטעימות כשיגיע הקיץ וזו ממש נראיית לי כמו חוויה מופלאה.
קרדיט לצילומים רויטל ברוך ועינבר שחק
