משיח בא

קולקצית הפליסה של מארץ משיח

מארץ' משיח הוא מעצב אופנה בינלאומי אשר חי בברלין 30 שנה. בהרצאת הטד שלו הוא מספר שהתחיל לתפור ולהנדס מחדש בגדים בילדותו מהארון של אמו, אותה הוא מתאר כדמות דומיננטית בחייו שאהבה אותו מאוד והרשתה לו לעצב את בגדיה גם אם לא הייתה מאושרת מהתוצאה. את אחיותיו הוא מתאר כיפות תואר ואת שערן הגלי כחוויית הילדות הראשונה שלו שהובילה אותו למשחק בבד הפליסה דמוי האקורדיון.
הבית שלו בתל אביב יפה כמו מגזין, האישיות שלו כובשת, בקיצור עד המפגש השני יצאתי מאוהבת לגמרי.לברלין עבר לאחר שירותו הצבאי. ואת דרכו בעולם האופנה התחיל בכלל כדוגמן של כריסטיאן דיור וגוטייה. מסלול שונה ומרתק בנוף לימודי האופנה המסורתיים. עד שהתאהב במכונת סריגה והחל לעצב קולקציה קטנה שנמכרה כולה בתערוכה ברלינאית והובילה לפתיחת חנות ולקריירת עיצוב משגשגת.
נראה היה שהחיים במסלול המראה מטורף עד לשנת צהריים גורלית ממנה התעורר עם 50% ראייה בלבד, שהמשיכו והידרדרו ל 10% ראייה. אל תל אביב הוא חזר בעקבות השמש ושמחת החיים שמאפשרים לו לראות טיפה יותר בתאורת היום החזקה.במהלך השיחה עם מארץ קשה מאוד לזכור שהוא אינו רואה. הוא מקסים, מרתק, מזהה את כל השמלות שלו במישוש. מתנהל בביתו בדרך שנראית עצמאית לחלוטין לעין בלתי מנוסה. הוא למד בעל פה את 45 הגוונים אותם הוא זוכר בראשו. ולמסעות קניות הבגדים שלו מתלווה אליו רובי, יד ימינו שהיא העין השלישית בחייו.

בנחלת בנימין הא הולך כשהוא רואה לא רואה עד שמשהו נוגע לו בלב, את הבדים שהוא מוצא הוא שולח לגרמניה למכונת פליסה ענקית. ספקי בגדים מפריז, ברלין ואיטליה שולחים לו קולקציות צבעים של פליסה עליהן הוא מוסיף אוצרות שמוצא בדרכו.

את הרצאת הטד הוא מספר שיצר מתוך מטרה לנסוך השראה באנשים שעברו משברים ולהראות להם שאפשר להמשיך וליצור. זה לא תהליך פשוט כפי שהוא מתאר, את איורי האופנה שלו הוא למד לאייר בטושים עבים מאוד, את הצבעים של הבגדים הוא זוכר ומקטלג בתוך המוח. אין לו יותר את האפשרות לעלעל במגזין אופנה ולדעת מה עיצב מעצב פלוני כזה או אחר.
ואולי דווקא זה סוג הקסם האמתי של הקולקציה שמגיעה מבפנים ושל הלקוחות שהעידו שהקולקציה הראשונה אחרי העיוורון הייתה הטובה ביותר שאי פעם יצר.

בתל אביב יש לו שואורום בבית במיקום מרכזי מאוד בעיר. בברלין יש לו שואורום גדול יותר בשכונת שארלוטאנבורג. והוא מעסיק 2 עובדים בשואורום ו-15 תופרות כי כל העבודה נעשית בתפירה ידנית. אופרציה לא קטנה גם לסיפור האישי המרגש וגם לתקופה העולמית הלא פשוטה בעולם העיצוב.

את ניסיון החיים שלו בניהול משברים הוא רכש כשלמד ללכת מחדש, נופל וקם עם הכחול ברגליים ולומד על בשרו שגם טרגדיה גדולה היא לא סוף העולם, כל החוכמה זה לתפוס בידיים ולקבל פרופורציה כדי להצליח לחזור הביתה.
את תקופת הקורונה הוא מתאר כאין ברירה, מעצב לא יכול להפסיק לייצר רק כי עכשיו אין מי שיקנה, חייבים להמשיך אפילו בקטן, גם כשעושים לחמניות קטנות אפשר לאכול אותן, אחכ כבר נגדל בחזרה.

את התצוגות שלו היום הוא עושה בזום לקניינים שכבר מכירים אותו, חבר מביא חבר וכולם רוצים לראות את הקולקציה החדשה. הבאה בתור תצא עוד שבועיים וחצי בערך והיא משלבת בתוכה רבדים של בדי פליסה, משחקי שקיפויות ושילובים חומריים פורצי דרך. בקולקציה החדשה משולבים בדי פליסה בצבעים עזים, שמלות חלקות והדפסי פרחים קיציים וצבעוניים בגזרות פיסוליות ומפתיעות, ובאקסטרווגנטיות פיוטית המפיחה חיים בבדים. הדרמטיות והדיוק בולטים בשפתו של משיח היוצר מתוך אינטואיציה ובכח הדמיון של הר הגעש הפנימי שלו. את התוצרים ניתן ללבוש בתצורות שונות ולהתרגש מכל גזרה בכל לבישה מחדש.