תכשיטים במוזיאון לאמנות האיסלם

שפת התכשיט במוזיאון לאמנות האיסלם (מוזיאון האיסלם)

לפני כשנה הגיעה אליי ההזמנה לחשיפת אוצרות כמוסים במחסנים של מוזיאון האיסלם. אוצר של תכשיטים עתיקים שנרכש כאוסף פרטי על ידי המוזיאון ונשמר ברובו במרתף. הסיור באוצרות המרתף נערך בהנחייתה של רחל חסון – מומחית לאמנות אסלאמית.

הצורפות של ארצות האסלאם נפרשת על פני תקופה של כ-1300 שנים, החל מתחילת המאה ה-7 לספירה ועד לתחילת המאה ה-20. אמנות זו לבלבה והגיעה להישגים מופלאים במרחב גיאוגרפי נרחב שהשתרע מהודו ועד לצפון אפריקה ולמרות זאת קשה מאוד להתחקות אחריה כיוון שמרביתם של שכיות החמדה הותכו לשימוש חוזר עם התמורות שחלו באופנה.

https://www.instagram.com/p/BnTtyDrHchY/

מנהל מוזיאון האיסלם:  שפת התכשיט מגשרת בין תרבויות

האמנים שהגיעו לסיור הוזמנו לשלוח הצעה לתכשיט שיתכתב עם תכשיט מן העבר. לבחור אוצר אחד משכיות החמדה ולהעניק לו משמעות עכשווית. עבורי זוהי הפעם הראשונה שאני מציגה במוזיאון בישראל. והעובדה שזהו מוזיאון האיסלאם מרגשת אותי עד מאוד. בעיני מוזיאון זה הוא אבן חן שלא כולם יודעים על קיומה. אוסף השעונים הנדיר שלו קסום ביופיו והוא שהופך אותו לנקודת חובה לביקור בירושלים, לצד התערוכות המתחלפות הנאצרות ברגישות רבה.

מנהל המוזיאון "נדים שיבאן" הסביר שהמטרה האמיתית של מוזיאון האיסלאם היא ליצור דו שיח, בין מי שאינו מעוניין לדבר, או שחושב שאין לו דבר במשותף עם הצד השני, דרך שפת התכשיט המחברת אלף שנים של צורפות – דיאלוג בין תרבות, דת, עבר והווה התערוכה נאצרה עי ידי דר איריס פישוף דרך ההבנה והאמירה שתכשיטים מהווים גשר, שפה אוניברסלית. אמנות חוצה גבולות ששימשה את כל בני האדם לאורך ההיסטוריה.

הקוראן אינו מורה על איסור ענידת תכשיטים . בחדית׳ (אוסף מסורות הנביא)- יש איסור על ענידת תכשיטים מזהב, לא לנשים, רק לגברים. אולם במלאכת הצורפות עצמה עסקו בעיקר יהודים, כיוון שהיא נחשבה למלאכה בזויה בה עשוי העוסק במלאכה להסתנוור מן העושר הרב וליטול לעצמו מן השלל. על כן , מצד אחד, עקב היחס החשדני של המוסלמים לצורפות, ומאידך הנוחיות של ההתעסקות בצורפות היו הצורפים בארצות האסלאם, בדרך כלל, יהודים. ולמרות הרתיעה של המוסלמים מהצורפות הותירה לנו האמנות המוסלמית תכשיטים מפוארים ואסתטיים להפליא.

בחלקה הראשון של התערוכה יוצגו עבודות צורפות המיוחסות לשלוש הדתות המונותאיסטיות ושנועדו לצורכי פולחן או לשימוש טקסי. המגוון מאפשר מבט רחב על השפה האמנותית, החומרים והטכניקות בהם השתמשו הצורפים השונים:החלק השני של התערוכה עוסק בצורפות בת זמננו. 45 צורפים ישראלים יצרו בהזמנת המוזיאון עבודות צורפות ותכשיטים השואבות את השראתן מאוסף הצורפות האסלאמי של המוזיאון כשהם מתייחסים לחפץ ספציפי, מוטיב, היבט צורני או משמעות. העבודות שנוצרו פורצות את תחום הצורפות המסורתית לטובת עיסוק בתכנים הנוגעים בזמן ובמקום בו אנו חיים. עבודות הצורפות החדשות יוצגו לצד מקור השראתן מאוסף המוזיאון, מפגש היוצר דו שיח מסקרן בין עבר והווה, מסורת ושינוי.

עבודות עיצוב תכשיטים נוגעות ללב בתערוכת שפת התכשיט

קשה לבחור עבודות נבחרות מתערוכה שכזו, עבודות אלו נגעו במיוחד לליבי:

ורד בבאי "touch wood" יצרה חרוזים בהשראת חרוזי הקרמיקה הכחולים אותם ראתה במוזיאון. מחידודי עפרונות המודבקים זה לזה כחרוזי מזל המשמרים את זהות החרוזים העתיקים במבנה ובקסם הגיאומטרי אך מנוגדים להם בצבע ובחומריות.ריל גרינפלד יצרה תליון פוריות ששאב את השראתו מתכשיט פוריות ברברי ממרוקו והפך במתכונתו העכשוונית לתליון המכיל גלולות למניעת הריון בתור האמצעי לפוריות מתוכננת בימינו.מירב רהט יצרה תכשיט לצוואר "מה הבעייה" לתכשיט ניתן במקור שם באנגלית בלבד כי העיסוק בו הוא בחומר ככזה שטעון בסיפורים והצהרות זהות של זמן מרום ואישיות ומהווה אינטרפטציה עכשווית מקומית ואישית לשפתם החזותית של התכשיטים הברבריים המספרים על מסעות,מקומות ותקופות.טבעת הבית הפרטית שלי נעשתה בהדפסת תלת מימד ויציקה מכסף סטרלינג בהשראת טבעת מדרום מרוקו שבראשה מבנה דמוי בית עם גג מחודד. מתוך הכמיהה לשאת את ביתנו על כף ידינו לאות איתות על מעמד חברתי וכהגנה מוחשית במשך היום.עידו נוי יצר כתר מעודכן של חומות ירושלים וצריחיה בהשראת חומות הבטון שהוקמו בשנים האחרונות בהשראת מנהג הנשים בעולם השמי הקדום לשים על ראשם כתרים שעוצבו כחומות העיר ירושלים של זהב.התערוכה עמוסה בעושר רב, לרגעים נדמה שלכל תכשיט היה מגיע את המקום האישי שלו כדי שניתן יהיה להתבונן עליו בנוחות. אבל במקרה כזה סביר שהיו נזקקים במוזיאון למספר קומות. למעשה מצאתי את עצמי חוזרת שוב ושוב לאותן ויטרינות כדי לגלות פרט נוסף שנעלם מעיני קודם לכן. סיפור נוסף בתוך התצוגה העשירה. את החסר בתצוגה משלים קטלוג מפורט ומדוייק שעשוי בכשרון רב. סיפורי התכשיטים מוצגים כנרטיב סיפורי העובר דרך מחוזות העבר הציוריים וצילומי התקריב מאפשרים את ההצצה הקרובה שנמנעת בויטרינה.בחלקה השלישי של התערוכה מוצגים תכשיטיה של הזמרת המנוחה עפרה חזה. אלו תכשיטים מסורתיים של יהדות תימן שיצר במיוחד עבורה הצורף בן ציון דוד. האחרון דור שמיני לצורפים מנג'רן שבצפון תימן שלמד את המלאכה בילדותו מאביו ולקח על עצמו כשליחות לשמר את רז הצורפות התימנית.

עוד יוצגו בתערוכה תכשיטים שיצרו הצורפים הבדואים חסיין אעווד ובנו מנסור בני שבט הג'באליה השוכן למרגלות מנזר סנטה קתרינה בחצי האי סיני. התופעה של צורפים בני שבט זה היא בבחינת יוצא דופן שכן  תכשיטי בדואים בסיני הובאו לרוב מחצי האי ערב בידי עולי רגל ששבו ממכה. תכשיטיהם של השניים מוצגים באדיבות אוסף פרטי.רשימת האמנים המשתתפים בתערוכה: ענת אבוקיה גרוזובסקי, שון אקסלרוד, פיטר באוהוס, ורד בבאי, עינב בן זנו, מיכל בר- און שיש, שירלי בר-אמוץ , ענת גולן, נועה גורן עמיר, ריל גרינפלד, ישראל דהן, רחל דהן תענך, עודד הלחמי, נעמה הנמן, נגה הראל, עדן הרמן רוזנבלום, יסמין וינוגרד, נועה זילברמן, דנה חכים ברקוביץ', נועה טמיר, רמי טריף, מלכה כוכבי, אריאל לאביאן, הדס לוין, נעה לירן, נועה נדיר, עידו נוי, מירב ניב, גדיר סלייח, שרי סרולוביץ', שירי עבדה, שיר פינס, תמר פלאי, יעל פרידמן, דניה צ'למינסקי, ורד קמינסקי, אסתי קנובל, אלונה קציר, קטיה רביי, מירב רהט, דגנית שטרן שוקן וקובי רוט, עמית שור, עינבר שחק, שרה שחק, דניאלה שריה.

קרדיט תמונות : צלם שי בן אפריים ועינבר שחק.