קורפו : מסלול טיול בין מפרצים נסתרים ושקיעות בלתי נשכחות

קורפו : בין מפרצים נסתרים, שקיעות בלתי נשכחות ושני כוכבים בשמיים.

נסעתי לקורפו בשביל כמה ימי חופש. חזרתי עם טלפון מלא בתמונות, השראה חדשה, ורשימת מקומות ואנשים שאני כבר יודעת שאחזור אליהם.

העיר העתיקה של קורפו > פתיחה מושלמת

בילינו את הלילה הראשון בעיר העתיקה של קורפו. הסמטאות הצרות, המבנים הוונציאניים והטיילת ליד הים הם דרך נהדרת להיכנס לאווירה של האי.

המלצה: גם אם אתם מתכננים בעיקר חופים, שווה להקדיש לפחות ערב אחד לעיר העתיקה.

Liapades > גולת הכותרת של הטיול

את שני הלילות הבאים בילינו ב־Liapades, במלון Avra Sunset Sea View, אחד המקומות הנעימים ביותר שהתארחנו בהם בטיול.

מיקום מצוין למי שרוצה להיות קרוב לפלאוקסטריצה. בעיני הכפר מיוחד יותר, וגם החוף המרכזי יחסית שקט ונעים. יש בו כל מה שצריך בדיוק במידה הנכונה.

ביום הראשון צעדנו ברגל אל Rovinia Beach. הירידה מעט תלולה, אבל המפרץ שווה כל צעד, מים צלולים וצוקים לבנים שמקיפים את החוף.

המקומיים טוענים שהחוף הזה נבחר לאחד מעשרת היפים ביותר ביוון, בעיני כל הטיול הזה היה יפיפה כמעט באותה מידה.

בערב לקחנו Taxi Boat ל־La Grotta, אחד המקומות הייחודיים באזור. לשבת מול המים עם משקה בשעת הזהב היה אחד הרגעים היפים בטיול.

המלצה: להגיע ל־La Grotta לדרינק קראת השקיעה, מוניות הסירה עובדות עד 7 בערב, שווה להספיק מונית סירה בהלוך, זה יחסוך לכם 138 מדרגות שמובילות אל הבר החצוב באבן, המחירים כאן גבוהים יחסית לשאר האי, אפרול שפריץ עלה 14 אירו, כמעט פי שניים מרוב המקומות האחרים שבהם ביקרנו, אבל הנוף והאווירה מצדיקים את זה.

ביום השני יצאנו לשייט איים מהחוף הקרוב. זו הייתה אחת הדרכים היפות ביותר לראות את קו החוף של קורפו, עם מערות ים ומפרצים קטנים שנגישים רק מהמים.

את היום סיימנו ב־Akron Beach Bar – מקום מושלם לעצור בו אחרי יום בים.

ההפתעה שלא הופיעה באף מדריך

עייפות אחרי יום ארוך, הזמנו ארוחת ערב רבע שעה לפני סגירת הבר של המלון, צוות הקבלה הכין לנו את הארוחה הטעימה ביותר שאכלתי בטיול.

רק למחרת התברר שאחד מאנשי הצוות הוא שף שממתין לפתיחת המסעדה שלו בהמשך העונה. הארוחה הייתה מצוינת והזכירה לי שוב שהרגעים הכי מיוחדים בטיול הם בדרך כלל אלה שלא תכננת.

למסעדה קוראים Avra taverna on the beach וכבר הוספתי אותה למועדפים שלי לטיול הבא.

San Stefanos

עברנו לשני לילות ב־San Stefanos, כפר קטן ושקט בצפון־מערב האי.

ביום הראשון שכרנו סירת מנוע ושטנו אל Porte Timoni.

המים בצבעי טורקיז וכחול, והמפגש בין שני המפרצים יוצר נוף שנראה כמעט לא אמיתי.

בערב נסענו ל־Afionas, צעדנו לנקודת התצפית על Porte Timoni ואכלנו ארוחת ערב מול השקיעה.

המלצה: להגיע לפחות שעתיים לפני השקיעה ולהקדיש זמן גם לתצפית וגם לארוחה.

כדי להגיע לנקודת התצפית תיאלצו לצעוד, אני מעריכה שצעדנו כחצי שעה, נעליים נוחות להליכה יקלו על המשימה.

יום טיול ברכב מ San Stefanos

ביום האחרון היו רוחות חזקות שלא השאירו אפשרות לבילוי חוף שמשי אז שכרנו רכב מסוכנות מקומית ויצאנו לסיבוב בצפון האי: רשימת המקומות המופלאה הזאת נמצאת כולה במרחק נסיעה של עד 7-15 דקות אחד מהשני.

Canal d'Amour
Cape Drastis
Seven Heaven
Sidari

Canal d'Amour

Canal d'Amour היא אחת התחנות המפורסמות בצפון קורפו, עם צוקי אבן לבנים ומפרצים קטנים שנחצבו בידי הים. לפני שיצאנו לטייל באזור עצרנו ב־Coffee Plus, בית קפה קטן ונעים שהגיש את אחת מארוחות הבוקר הטובות בטיול.

Cape Drastis

סיפק תצפית מופלאה לצוקים המשתפלים אל הים, ביום שמשי זה בוודאי נקודה נהדרת לבילוי חוף.

Sidari

נראה כמו עיירת נופש בריטית עם פארק מים, אנחנו אכלנו בה ארוחת צהריים משובחת במסעדת החוף.

Seven Heaven

התפרסם בזכות מרפסת זכוכית קטנה שתלויה מעל המצוק. היא פחות מרשימה מהתמונות ברשת, אבל הבר עצמו מקסים והנוף נהדר.

אפשר בעיירה גם להשכיר סקוטרים ו QUAD מעין אופנוע רחב מימדים עם 4 גלגלים. אנחנו הלכנו על רכב מסורתי מפאת חוסר נסיון ומזג אוויר הפכפך.

את ארוחת הערב האחרונה אכלנו ב־Acrotiri, מול עוד שקיעה שקשה להיפרד ממנה.

במהלך הטיול זכיתי להכיר חבורת בנות מופלאה. ההיכרות שלנו התחילה בממ"ד בשדה התעופה, בזמן שחיכינו לגייט שלא היה ברור אם בכלל ייפתח, והמשיכה לאורך כל החופשה עם אינסוף המלצות, טיפים ועזרה שקיבלתי מהן בדרך.

הן שכרו יחד וילה במרחק נסיעה קצר מהעיר העתיקה של קורפו, ואחרי שראיתי את התמונות, אני מוסיפה גם את הווילה וגם את החברה הנעימה לרשימת החלומות שלי.

הווילה עצמה יפה ומאובזרת ברמה גבוהה, עם בריכת אינסוף, ג'קוזי וכל מה שצריך לחופשה מפנקת. אבל מה שבאמת הופך אותה למיוחדת הוא המיקום. הנוף שנשקף ממנה נראה כמעט לא אמיתי – מים בגווני טורקיז וכחול עמוק, הרים ירוקים באופק וחוף קטן וכמעט פרטי למרגלות הווילה. זה מסוג המקומות שאפשר לתכנן מהם טיולים בכל רחבי האי, אבל אני לגמרי מבינה את מי שבוחר פשוט להישאר שם כמה ימים ולהתמסר לנוף.

גיליתי שוב כמה השראה נמצאת מחוץ לסטודיו.

לא במוזיאונים.
לא בפינטרסט.
לא מול מסך.

אלא בצבע של המים.
בצל שמטילים הסלעים.
בבוגנוויליה שמטפסת על קיר אבן.
ובשקיעות שנראות כאילו מישהו בחר עבורן פלטת צבעים מושלמת.

כשחזרתי הביתה, נוגה וצדק זהרו מעל הים.
ואז קלטתי שכל השבוע הסתכלתי בדיוק על אותם שני כוכבים.

אבל ממדינה שבה אתה בטוח שאם משהו זוהר בשמיים זה באמת כוכב, לא מזל"ט ולא כטב"ם.

יש שני כוכבים שאני רואה מהבית.
וראיתי אותם גם מקורפו.

הידיעה שהם שם, מעל שני המקומות, העניקה לי תחושה מוזרה של המשכיות.
של חיבור.
של בית.

ולפעמים, זה כל מה שצריך כדי להמשיך.